21.4.2013

רודף השמלות שתפס את כולן ברשת


מאוחר. השעה היא 20:00 ואחרי יום ארוך בשבילי זה מרגיש כבר כמו אמצע הלילה.
אני בבית של שכנה, מתכוננת לשמור על 4 פשושים צעירים (בייביסיטר - הג'וב הנחשק) שרק אלוהים יודע איך הם כ"כ אנרגטיים בחלק הזה של היום.

האמא (אמהות - אני מצדיעה לכן. אני לא יודעת איך אתן עושות את זה) מתכוננת ליציאה לחתונה.

ביחד עם הבקשה לבייביסיטר הגיעה גם בקשה לאיפור לקראת היציאה, וכמובן שהסכמתי. אני אוהבת אתגרים. עוד לא יצא לי בעבר לאפר בחורה ובאותו זמן לנסות לתזמן את מתן תשומת הלב שלי ל4 פשושים מהצד ;)

המשימה הושלמה. האיפור בוצע (ואיתו גם כמה נזקים משניים במזוודת האיפור שלי אחרי שאחד הפשושים החליט לעשות שם סדר משלו).

אני שואלת את האמא מה דעתה, היא עונה בחיוב ומודה, ועל הדרך זורקת "איזה כייף לראות שאת אוהבת את התחום הזה. את יודעת, אמא שלי חוזרת מארצות הברית והיא יכולה להביא בשבילך לארץ כמה דברים אם תזמיני אותם לבית שלה, אם תרצי".


אם היא רק הייתה יודעת שבשבילי זה כבר התשלום לבייביסיטר, ואחרי דבר כזה היא כבר לא צריכה לשלם לי.